עין מביטה ועין מתבוננת.בעיני יצא לי בחיים לראות המון דברים, שמיד לאחר מכן או אפילו באותו רגע החלטתי איך לראות את אותה מציאות.אני זוכר הבטחה של אבא שלי בגיל 8.ביקשתי ממנו להצטרף אליו לטיול, הוא חשב שאני עדיין צעיר,אז הוא הבטיח לי שכשאגדל אני אצטרף אליו לטיול.ההבטחה הזו הייתה באותו רגע חקוקה במבט שלי(עד היום). והיה גם את ההתבוננות שלי על ההבטחה איך אני מסתכל על ההבטחה איך אני מתבונן על המציאות.כשהייתי בן תשע הוא חלה, וכשהייתי בן 10 הוא נפטר.מבחינתי ההבטחה שלו נשארה חקוקה והשאלה היא מה העניינים הפנימיות שלי עושות עם ההבטחה, זה חלק בלתי נפרד ממני- לאן אוביל את ההבטחה שלו.מיד אחרי שהוא נפטר אמרו לי משפט שכתוב במסכת ברכות. "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". המשפט הזה לא לגמרי התיישב לי טוב בראש, אבל הזמן עובר, ואני חושב המון על ההבטחה שהוא הבטיח ותמיד כשיצאתי לטייל שאלתי את עצמי מה עם ההבטחה שהוא הבטיח? אני ממש מאמין לו.ככה נבנתה לי תמונה בראש בה הוא מלווה אותי בחיים ונמצא איתי,ץ ככה הבנתי שגם אם אבא לא איתי אבא תמיד יהיה בתוכי.זה המון תלוי בי לאן אני לוקח ומוביל את המקרה שקרה.וכמה שישמע מוזר הרגשתי בהמון מצבים בחיים,ובעיקר בשלבים הקשים, שהוא איתי תמיד ומלווה אותי בכל דרך, בתנאי שאני אאמין למה שהוא הבטיח גם אם הוא לא נוכח כרגע.כשגדלתי יותר הבנתי את המשמעות של המשפט "חייב אדם לברך על הרעה". לברך על כל מקרה שקורה לי, אם הוא טוב זה קל ואם הוא רע זה קשה. אבל בעזרת זה שאני מברך את המקרה הרע שקורה ומוביל אותו, יש לי יכולת לשנות את המציאות, וזה הדבר המדהים שיש להתבוננות שלנו אחרי שאנחנו מביטים על המציאות.יכולים להיות מצבים בחיים שהכל מושלם לי אבל לדוגמא אני דואג להתלונן על פירור אבק על הרכב היפה שלי, שכבר לא מושלם.ולהיפך יכול להיות מצב שאני במשבר הכי גדול בחיים, אבל מצליח לקחת את שני האחוזים הטובים שנשארו, להתמקד בהם ולחזק אותם, וככה יוצא שאדם בלי כלום יכול להיות יותר מאושר מאדם שיש לו הכל, ההבדל ביניהם הוא איך שניהם מתבוננים על מה שהם רואים.כשהשתתפתי בתוכנית של נינג'ה ישראל לפני שנה היו לי הרבה תובנות, שתי תובנות שהגעתי אליהן במכשול שנפלתי(למרות שהתאמנתי המון ואני ממש לא מצטער על הנפילה) הן :1-כדי להתקדם בחיים חייבים מומנטום.2-לאן שאני אביט לשם אני אגיע. המבט מוביל את החיים,ויש לו יכולות מדהימות לשנות לנו את העתיד.השאלה הכי חשובה בחיים שלי היא לא מה קרה לי ואיך זה קרה לי,השאלה החשובה היא מה אני עושה עם מה שקורה לי(גם כשזה רע וקשה) ,לאן אני מוביל את המציאות ואיך אני מסתכל עם העניינים,על הפנימיות ועל המציאות..אצלי ההתבוננות יצרה מציאות,ועזרה לי לצאת ממצבים קשים בחיים.בסרטון הראשון האימונים לגשר השבור לפני שהבנתי כמה המבט חשוב.בסרטון השני אימון אחרי ההבנה של כמה המבט מוביל אותי בחיים בכלל ובגשר בפרט.
